כך השבית חמאס את הגדר: רחפנים מסחריים ומטענים מאולתרים בדקות הראשונות ל-7 באוקטובר

בדקות הראשונות של התקיפה שפתח חמאס בבוקר שבת, 7 באוקטובר, הפעילו מחבלי הארגון רחפני quadcopter מדגם מסחרי, חלקם מתוארים כדגמי DJI או גרסאות מבוססות עליהם, שהוצמדו להם מטענים חבלה מאולתרים. הרחפנים כוונו במדויק לעמדות תצפית, לתחנות נשק מבוקרות מרחוק ולמצלמות ולגנרטורים המזינים תשתיות תקשורת לאורך גדר הגבול עם רצועת עזה, בפעולה שכונתה כפי הנראה בתוך הארגון תוכנית ההעיוור.

תקיפה מתוזמנת בעשרות נקודות לאורך הגדר

על פי דיווחים בכלים תקשורתיים ישראלים ובחוות דעת של גורמי ביטחון, הפעולה לא הייתה אקראית או מבודדת. מדובר בגל תקיפות מתואם שכיוון להשבית בזמן קצר ככל האפשר את שכבת ההגנה הטכנולוגית שהתבססה עליה ישראל לאורך הגדר, דקות ספורות לפני שמחבלי חמאס פרצו אותה בפועל בכלים פיזיים כמו טרקטורונים, פיצוצים ומחפרים.

• שעת התחלה משוערת: כ-06:30 בבוקר, 7 באוקטובר 2023
• סוג הכלים: quadcopter מסחריים, חלקם מדגמי DJI או נגזרותיהם
• מטרות התקיפה: עמדות תצפית, תחנות נשק מבוקרות מרחוק, מצלמות אבטחה, גנרטורים לתשתיות תקשורת
• היקף מדווח: תקיפה בעשרות נקודות לאורך גדר הגבול
• מספר מדויק של רחפנים ומטענים: לא אושר רשמית, נתונים שונים בין דיווחים

מערכת הגנה יקרה שהתגלתה כפגיעה

גדר הגבול עם עזה נחשבה עד לפני שבועות ספורים לאחת ממערכות ההגנה המתקדמות והיקרות שישראל בנתה, עם חיישנים, מצלמות, עמדות נשק מבוקרות מרחוק וקישוריות תקשורת רחבה. אבל אנליסטים ומגיבים ישראלים מציינים שהתשתית הזו נשענה במידה רבה על שרשרת רכיבים שאם מנתקים אותה בכמה חוליות קריטיות, כל המערכת עלולה להתרסק כמו קלפים. תחנת נשק מבוקרת מרחוק שאין לה מצלמה או תקשורת פעילה היא בעצם עמדה מתה.

הפער הזה בין עלות ההגנה לעלות התקיפה הוא מה שמעורר את הביקורת המרכזית בשיח הביטחוני כרגע. רחפן מסחרי עם מטען מאולתר עולה כמה מאות עד אלפי שקלים בודדים, לעומת מערכת הגנה שעלותה נאמדת במיליארדים. הפרופורציה הזו מזכירה תקיפות דומות שתועדו במלחמת רוסיה-אוקראינה, שם רחפנים זולים שינו את פני שדה הקרב מול ציוד משוריין וארטילרי משוכלל בהרבה.

מה עדיין לא ידוע

בשלב הזה אין ספירה רשמית ומאושרת של מספר הרחפנים שהופעלו, של מספר הנקודות שנפגעו בפועל, או של הזמן המדויק שחלף בין ההשבתה הראשונה לבין פריצת הגדר. חלק מהדיווחים מדברים על תכנון מוקדם ומדויק שנועד לנצל את נקודות התורפה הספציפיות של המערכת הישראלית, מה שמעלה שאלות קשות על איך מודיעין שדה ומעקב לא זיהו את ההיקף של ההכנות מבעוד מועד.

גורמי ביטחון בוחנים כרגע גם את השאלה אם אמצעי זיהוי ותרעה נגד רחפנים (Counter-UAS) שהיו קיימים באזור פעלו בזמן אמת, ואם כן, מדוע לא הצליחו לסכל את המתקפה. עד לפרסום כתבה זו לא ניתנה תגובה רשמית מסודרת מצה״ל שמפרטת את רצף האירועים המדויק בכל אחת מהנקודות שנפגעו.