חברת רנטיזו הראשונה בארה״ב שמאושרת להטיס נחילי רחפני ריסוס Agras T30 של DJI

חברת Rantizo, סטארטאפ מבוסס איווה סיטי, קיבלה מרשות התעופה הפדרלית האמריקאית (FAA) הסמכה תחת Part 107 ו-Part 137, כולל פטור לפי סעיף 44807, המאפשר לה להפעיל מסחרית את רחפן הריסוס Agras T30 שהשיקה DJI לאחרונה. זו הפעם הראשונה שחברה אמריקאית מקבלת אישור כזה לדגם הספציפי הזה, וזאת לאחר ש-Rantizo כבר הייתה החברה הראשונה במדינה שאושרה ב-2020 להפעיל נחילי רחפני ריסוס בפריסה ארצית מלאה.

אישור נדיר בשמי החקלאות האמריקאית

ה-FAA לא מחלק אישורי הפעלה לרחפני ריסוס בקלות. מדובר במכונות שמעבירות כימיקלים חקלאיים בטיסה נמוכה מעל שדות פתוחים, לעיתים בסמוך לכבישים, בתים ומקורות מים. כל בקשה כזו עוברת בדיקה פרטנית שמשלבת שאלות של בטיחות טיסה, סיכוני התזה ואחריות סביבתית. Rantizo, שפועלת מאיווה סיטי, הצליחה לעבור את המשוכה הזו פעמיים תוך פחות משנה: פעם אחת עבור הפעלת נחילים, ופעם שנייה עבור דגם ספציפי חדש בשוק.

• גוף מאשר: מנהל התעופה הפדרלי האמריקאי (FAA)
• סוגי הסמכה: Part 107 ו-Part 137, בתוספת פטור לפי סעיף 44807
• דגם הרחפן: DJI Agras T30, שהושק לאחרונה על ידי היצרן הסיני
• תאריך האישור: מאי 2021
• סטטוס: החברה הראשונה בארה״ב שמורשית להפעיל את הדגם הזה מסחרית

נחיל של שלושה רחפנים במקום מטוס ריסוס אחד

האישור החדש לדגם T30 מצטרף לפריצת דרך קודמת של Rantizo מ-2020, כשהחברה קיבלה אישור ראשון מסוגו שמאפשר לטייס יחיד, בליווי צופה חזותי אחד, להפעיל בו זמנית עד שלושה רחפני ריסוס אוטונומיים. האישור תקף בכל 48 המדינות הסמוכות של ארצות הברית, וללא הגבלת מרחק מגבול השדה, מה שנחשב לרף גבוה יחסית לתקנות שנוהגות להיזהר מאוד סביב טיסות רחפנים מרובות.

מבחינת תפוקה, ההבדל בין הפעלת רחפן בודד לנחיל שלם ניכר מיד בשטח. לפי נתוני החברה, צוות המפעיל שלושה רחפנים בו זמנית מסוגל לכסות קרוב ל-40 דונם אמריקאי (acres) בשעה, ולסיים יום עבודה מלא עם כיסוי של כ-300 דונם.

• קצב כיסוי עם נחיל של 3 רחפנים: כ-40 אקר בשעה
• כיסוי יומי משוער: כ-300 אקר ליום עבודה
• הרכב הצוות: טייס אחד וצופה חזותי אחד לכל נחיל
• מספר רחפנים מקסימלי בנחיל תחת האישור: שלושה

מתחרה למטוסי הריסוס הקלאסיים, לא רק לרחפן הבודד

קצב כיסוי כזה מתחיל להתקרב לתפוקה שמטוסי ריסוס קלים משיגים בשדות חקלאיים, אך בעלות תפעולית נמוכה משמעותית ובלי הסיכון הנלווה לטיסה נמוכה של כלי טייס מאויש מעל שטח פתוח. זו בדיוק הנקודה שממנה Rantizo בונה את המודל העסקי שלה: לא מכירת רחפנים כמוצר, אלא מתן שירותי ריסוס ישירות לחקלאים ולמפיצים חקלאיים, במעמד של ספק שירות שמתחרה ישירות מול מפעילי ריסוס קרקעי ומטוסי ריסוס מאוישים.

השאלה שנשארת פתוחה היא כמה מהר תעשיית הריסוס החקלאית תעבור בפועל לדגם הזה. עלות הרכש הראשונית של נחיל רחפנים, הצורך בהכשרת מפעילים מוסמכים, ותלות מתמשכת באישורי FAA פרטניים לכל שינוי בציוד, כל אלה עדיין מהווים חסם כניסה לא מבוטל לחקלאים ומפיצים קטנים יותר. עם זאת, הצעד של Rantizo לקבל אישור נפרד ומהיר יחסית עבור דגם חדש כמו ה-T30 מרמז שה-FAA עצמו נעשה נוח יותר עם הרעיון של ריסוס אוטונומי מבוזר בשמי החקלאות האמריקאית.

מדובר בסיפור אמריקאי מובהק מבחינת הרגולציה, אך שווה לשים לב שסטארטאפים ישראליים בתחום החקלאות המדייקת עוקבים מקרוב אחרי התקדים הזה, מאחר שרגולציה דומה עוד לא קיימת בישראל.