כשקונה בחו״ל מחפש אתכם באנגלית, מה הוא מוצא

הפער האמיתי הוא לא הטכנולוגיה

בישראל פועלות למעלה מתשעים חברות רחפנים, והן גייסו מאות מיליוני דולרים. הרקע הביטחוני והצבאי מייצר כאן טכנולוגיה שקשה להתחרות בה. ובכל זאת, כשקונה, משקיע או שותף פוטנציאלי מחו״ל מחפש חברה ישראלית באנגלית, הוא לרוב מוצא אתר דל, מעט מאוד חומר עצמאי, וסיפור שנכתב למי שכבר מכיר את התחום. הסיפור הטכני שמרשים בישראל פשוט לא נוחת אותו דבר בחוץ.

מה באמת חוסם, ומה אנחנו לא מתיימרים לפתור

שני חסמים קשים עומדים בפני חברת רחפנים ישראלית שיוצאת החוצה, וכדאי לדעת עליהם מראש. הראשון הוא הסמכה: אין מסגרת רגולטורית עולמית אחידה, ואישור של FAA אינו אישור של EASA. כל רשות תעופה בנתה משטר משלה, ולכן נדרשים תהליכי הסמכה מקבילים, יקרים ואיטיים. השני הוא פיקוח על היצוא הביטחוני, שצריך לטפל בו כבר מהצעד הראשון כדי שלא ייחסם בהמשך. את שני אלה אנחנו ממפים עבורכם ומחברים אתכם למי שמטפל בהם, אבל איננו מבצעים אותם בעצמנו ולא נציג זאת אחרת.

שאלת ישראל: נכס או חיכוך

מוצא ישראלי הוא לא פרט ניטרלי בשוק העולמי. בשווקים מסוימים, ובמיוחד בכל מה שנוגע לביטחון ולבטיחות, רקע של עבודה מול צה״ל וגופי ביטחון הוא הוכחת בגרות שמאיצה מכירה. בשווקים אחרים הוא מייצר רגישות, שאלות רכש ולעיתים חסמים. הטעות הנפוצה היא לספר את אותו סיפור בכל מקום. חלק מהעבודה כאן הוא להחליט מתי הרקע הזה נמצא בחזית ומתי הוא נמצא ברקע.

מה יש לנו שאין לאחרים

שני דברים. הראשון הוא הצד האנגלי של ישראדרון, שהוא המקום שבו תעשיית הרחפנים הישראלית מתועדת לקהל בינלאומי, ולכן אנחנו יודעים איך נראה מבחוץ מי שמחפש אתכם. השני חשוב יותר: אנחנו מלווים גם חברות זרות שנכנסות לשוק הישראלי, ולכן היצרנים, המפיצים והאינטגרטורים שמגיעים אלינו בדרך פנימה הם בדיוק סוג הגורמים שאתם צריכים בדרך החוצה. הרשת הזאת נבנית לשני הכיוונים ומתחזקת עם כל פרויקט.

איפה זה נפגש עם מכון היצוא

מכון היצוא הישראלי פועל מאז 1958 ועושה עבודה חשובה: תערוכות בינלאומיות, משלחות, מפגשים עסקיים וחיבור לסוכנים ולמפיצים. אנחנו לא באים במקומו ולא מתחרים בו. הפער שאנחנו סוגרים הוא אחר. משלחת ותערוכה פותחות דלת לחדר, אבל הן לא קובעות איך אתם נשמעים כשאתם כבר בפנים, ומה מוצא מי שבודק אתכם אחר כך במחשב. זה בדיוק החלק שאנחנו עובדים עליו.

איך זה עובד

1. 1. אבחון. לאילו שווקים אתם מכוונים, ומה קיים היום עליכם באנגלית כשמחפשים אתכם.
2. 2. מיצוב ונרטיב. איך הסיפור צריך להיות מסופר לכל שוק יעד, כולל ההחלטה מה לעשות עם הרקע הישראלי.
3. 3. נראות וחיבורים. לוודא שמי שמחפש אתכם באנגלית מוצא תמונה מדויקת, ולחבר אתכם לגורמים הרלוונטיים מהרשת שלנו.

למי זה מתאים

ליצרני רחפנים וחומרה, לחברות תוכנה, דאטה ו-AI, ולמפעילי שירותים ישראליים שרוצים לצמוח מעבר לשוק המקומי. מתאים במיוחד גם לחברות שמגייסות הון בחו״ל, כי משקיע זר בודק אתכם באנגלית הרבה לפני שהוא נפגש אתכם.