בייקר טורקית פורצת לנאט״ו: פולין ומרוקו רוכשות את הבייקרקטר TB2

פולין הזמינה 24 מל״טי בייקרקטר TB2 חמושים בטילים נגד טנקים בעסקה בשווי כ-270 מיליון דולר, ובכך הפכה למדינת נאט״ו הראשונה שרוכשת את הכלי הטורקי. ב-18 באפריל 2021 הודיע הצבא המלכותי של מרוקו על רכישת 13 מל״טים נוספים מאותה משפחה, בעסקה שמוערכת בכ-70 מיליון דולר.

טורקיה פורצת את חומת נאט״ו

עד כה מדינות נאט״ו נמנעו כמעט לחלוטין מרכישת כלים טורקיים חמושים, כשהצי הצבאי המערבי מסתמך בעיקר על ספקים אמריקאיים כמו ג'נרל אטומיקס או על תעשיות אירופאיות. ההזמנה הפולנית משנה את התמונה, והופכת את בייקר, יצרנית ה-TB2, לשחקנית עם דריסת רגל ראשונה בשוק שנחשב עד כה סגור בפניה.

החבילה שרכשה ורשה כוללת הרבה מעבר לגוף המל״ט עצמו. מדובר במערכת שלמה, מה שמעיד על כוונה להטמיע את הכלי כמערך תפעולי מלא ולא כרכישת נסיון בלבד.

• מספר יחידות: 24 מל״טי בייקרקטר TB2
• חימוש: טילים מונחי-לייזר נגד טנקים
• שווי העסקה: כ-270 מיליון דולר
• כלול בעסקה: תחנות בקרה קרקעיות, מכ״מים והדרכת מפעילים

מרוקו מצטרפת עם עסקה נפרדת

בעוד ורשה סוגרת את העסקה הגדולה מבחינת היקף, הצבא המלכותי של מרוקו הודיע במקביל על רכישה נפרדת, קטנה יותר בהיקפה אך משמעותית מבחינה גיאופוליטית. הצטרפות מרוקו ממחישה עד כמה ה-TB2 הפך לכלי מבוקש גם מחוץ לגבולות נאט״ו, באזור צפון אפריקה שמתאפיין במתיחות אזורית מתמשכת.

• מספר יחידות: 13 מל״טי בייקרקטר TB2
• שווי העסקה: כ-70 מיליון דולר
• תאריך ההודעה: 18 באפריל 2021
• גורם רוכש: הצבא המלכותי של מרוקו

התג המחיר שמזעזע את השוק

הסיבה המרכזית לביקוש הגובר טמונה במחיר. יחידת TB2 בודדת עולה בין מיליון לשני מיליון דולר בלבד, כאשר כלים אמריקאיים ואירופאיים מקבילים מגיעים למחירים של כ-20 מיליון דולר ליחידה. פער כזה מציב סימן שאלה כבד על המודל הכלכלי של יצרני הכלים המערביים, ועלול לדחוף עוד מדינות לבחון את האופציה הטורקית, גם אם הדבר כרוך בהתמודדות עם שאלות תאימות ואינטגרציה מול מערכות נשק קיימות של נאט״ו.

מבחינה טכנית מדובר בכלי טיסה בגובה בינוני וסיבולת ארוכה, המסוגל לשאת תחמושת מונחית לייזר. הכלי כבר זכה לתשומת לב בינלאומית נרחבת בעקבות שימוש קרבי בעימותים קודמים, מה שהעניק לו מוניטין מבצעי שמזרז כעת את קבלת ההחלטות אצל גורמי רכש צבאיים ברחבי העולם, המחפשים חלופה זולה הן למשימות מודיעין והן לתקיפות מדויקות.

שאלות שנותרות פתוחות

עדיין לא ברור כיצד ישתלבו הרכישות הפולניות במערך הפיקוד והבקרה הקיים של נאט״ו, וכיצד יגיבו וושינגטון ובריסל להחלטה של מדינת חברה לרכוש כלי נשק מרכזי מספק שאינו אמריקאי או אירופאי. גם שאלת התחזוקה לטווח ארוך, זמינות חלפים ותמיכה טכנית מטורקיה מהווה סימן שאלה שילווה את הפולנים ואת המרוקאים בשנים הקרובות.