חשיפה: המוסד הבריח מאות רחפנים לאיראן לפני מבצע "עם כלביא"

המוסד הבריח במשך חודשים, ולפי כמה דיווחים אולי אף זמן ארוך יותר, רכיבים למאות רחפני קוודקופטר קטנים אל תוך איראן לפני תחילת מבצע עם כלביא (Rising Lion) ב-13 ביוני 2025. הרחפנים הורכבו בבסיס חשאי בתוך איראן ופעלו נגד משגרי טילים, מכ״מים וסוללות הגנה אווירית בתיאום עם למעלה מ-200 מטוסי קרב ישראליים שהטילו יותר מ-330 תחמושות על כ-100 מטרות בשעות הראשונות של המבצע.

הברחה שקטה שנמשכה חודשים ארוכים

לפי הדיווחים שהצטברו היום, מבצע ההברחה של רכיבי הרחפנים לא היה פעולה נקודתית אלא מהלך ממושך שנמשך חודשים ארוכים, ולפי חלק מהגורמים אף יותר מכך. הרכיבים לא נכנסו לאיראן כמערכות שלמות אלא כחלקים בודדים, שהוברחו דרך ערוצים מסחריים לגיטימיים למראית עין.

• אמצעי הברחה: מזוודות, משאיות ומכולות מטען
• יעד ההרכבה: בסיס רחפנים חשאי בתוך שטח איראן
• מיקום הפריסה: סמוך למתקני הגנה אווירית ואתרי שיגור טילים
• תאריך הפעלה: 13 ביוני 2025, פתיחת מבצע עם כלביא

המשמעות המיידית היא שברגע שניתנה פקודת הפתיחה, לא היה צורך להטיס אף רחפן מגבול חיצוני או ממדינה שכנה. הנשק כבר היה שם, ממתין.

תזמון קטלני מול סוללות ומשגרים איראניים

עם פתיחת המבצע, הרחפנים שהוצבו מראש המריאו מתוך השטח האיראני עצמו ותקפו יעדים קריטיים בו זמנית עם הגל האווירי הראשון. מדובר בתזמון שדורש רמת סנכרון גבוהה בין כוחות סמויים בשטח לבין פיקוד המבצע בישראל, ומעלה שאלות לגבי היקף התשתית המודיעינית שנדרשה כדי לשמור על סודיות כזו לאורך זמן כה ארוך בתוך מדינה עוינת.

• יעדי הרחפנים: משגרי טילים, מערכות מכ״מ וסוללות הגנה אווירית
• היקף גל המטוסים: למעלה מ-200 מטוסי קרב ישראליים
• כמות התחמושת: יותר מ-330 מטענים
• מספר המטרות: כ-100 יעדים ברחבי איראן בשעות הראשונות בלבד

האם זהו מודל לוחמה חדש?

המבצע הישראלי מזכיר במובנים רבים את מבצע Spiderweb האוקראיני שבוצע קודם לכן ב-2025, שבו 117 רחפנים שהוברחו לתוך רוסיה שימשו לתקוף את צי הפצצה האסטרטגי במוסקבה. שני המקרים, למרות ההבדלים הגיאופוליטיים, חושפים דפוס דומה: הנשק אינו מוטס פנימה ממרחק, אלא מורכב ומופעל ממש בלב שטח היריב, מה שהופך כל שיטת הגנה אווירית מסורתית לפחות רלוונטית מול איום שכבר נמצא בפנים.

מבחינה מבצעית, מודל כזה מחייב תשתית לוגיסטית סבלנית וסבוכה, ומעורר שאלה מיידית: כמה זמן עוד ניתן להסתיר תשתית כזו לפני שהיא נחשפת, וכמה מדינות אחרות כבר מנסות לשכפל את השיטה. בישראל, מדובר בעדות נוספת ליכולת התכנון ארוך הטווח של גורמי המודיעין, שהצליחו לשמור על חשאיות מוחלטת של פעולה שנמשכה חודשים בתוך שטח עוין, הישג מבצעי שקשה להפריז בחשיבותו.