מלחמת קרבאך: איך רחפנים טורקיים וישראליים שינו את כללי המשחק בשדה הקרב

במלחמת נגורנו קרבאך, שנמשכה 44 ימים בין 27 בספטמבר ל-10 בנובמבר 2020 והסתיימה בהפסקת אש בתיווך רוסי, השתמשה אזרבייג'ן במל"טי Bayraktar TB2 טורקיים ובתחמושת משוטטת Harop ישראלית של תעשייה אווירית (IAI) כדי לגרום לארמניה אבדות כבדות בשריון ובמערכות הגנה אווירית. פרויקט המחקר הפתוח Oryx תיעד ואישר השמדה, פגיעה או השתלטות על עשרות כלי רכב צבאיים ארמניים, כאשר הערכות מהימנות מדברות על כ-247 טנקים, 138 מערכות ארטילריה ו-52 מערכות הגנה אווירית שהושמדו על ידי תקיפות מונחות רחפנים.

S-300 יקר מול תחמושת משוטטת זולה

האירוע שסימן את נקודת המפנה של הסיקור הצבאי-טכנולוגי של המלחמה התרחש ב-9 באוקטובר 2020. כלי טיס בלתי מאויש מסוג Harop, תוצרת תעשייה אווירית לישראל, איתר ותקף מערכת מכ״ם S-300 ארמנית, אחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות והיקרות ביותר שברשות הצבא הארמני. הפגיעה חיסלה בפועל את יכולת ההגנה האווירית המתקדמת של ארמניה באזור, והציפה שאלה שהטרידה אנליסטים זרים לא מעטים: איך מערכת שעלותה מוערכת בעשרות מיליוני דולרים נופלת קורבן לכלי טיס חד-פעמי וזול משמעותית?

ה-Harop, המכונה לעיתים "רחפן קמיקזה", אינו כלי תקיפה קלאסי. הוא משוטט מעל שטח היעד לפרקי זמן ארוכים, סורק ומזהה מטרות, ורק לאחר מכן צולל ומתפוצץ בפגיעה ישירה. השילוב הזה של איסוף מודיעין וכושר תקיפה בפלטפורמה אחת יחסית זולה הוא שהופך אותו למאיים במיוחד מול מערכות הגנה אווירית מיועדות בעיקר ליירוט טילים וכלי טיס קונבנציונליים, לא נגד עצמים קטנים ואיטיים שמסתובבים באוויר לפני שהם תוקפים.

הנתונים היבשים מאחורי הקריסה של הצבא הארמני

מעבר לתקיפה המתועדת נגד ה-S-300, התמונה הרחבה שעלתה מתיעוד חזותי מקור-פתוח שנאסף על ידי חוקרים, ובראשם צוות Oryx, מציגה תמונה של קריסה שיטתית של יכולות השריון וההגנה האווירית הארמנית לאורך כל 44 ימי הלחימה.

• תאריכי הלחימה: 27 בספטמבר עד 10 בנובמבר 2020
• טנקים ארמניים שהושמדו בתקיפות רחפנים: כ-247
• מערכות ארטילריה שהושמדו: כ-138
• מערכות הגנה אווירית שהושמדו: כ-52
• תוצאה: הפסקת אש בתיווך רוסי ב-10 בנובמבר 2020

המלחמה הראשונה שהוכרעה מהאוויר הבלתי מאויש

מאז הפסקת האש, אנליסטים צבאיים ברחבי העולם מתייחסים לעימות בקרבאך כאל נקודת ציון: הפעם הראשונה שבה קמפיין צבאי שלם נקבע במידה ניכרת על ידי כלים בלתי מאוישים, ולא על ידי כוח שריון, חיל אוויר מאויש או ארטילריה מסורתית. השילוב הטורקי-ישראלי, TB2 לתקיפות מדויקות מטווח בינוני ו-Harop לחיסול מטרות הגנה אווירית רגישות, הצליח לשתק את מערך ההגנה הארמני עוד לפני שכוחות היבשה נכנסו לתמונה באופן מלא.

מעבר לתוצאה המיידית בשטח, המלחמה עוררה דיון רחב בקרב צבאות וגורמי רכש בעולם סביב כדאיות ההשקעה במערכות הגנה אווירית יקרות ומורכבות, מול פלטפורמות זולות, מדויקות ומתכלות. השאלה אם ניתן בכלל להגן על נכסים צבאיים יקרי ערך מפני נחיל של רחפני התקפה זולים נותרה פתוחה, וגם צבאות מערביים החלו לבחון מחדש את תמהיל ההגנה האווירית שלהם לאור התוצאות.

הישג ההנדסה הישראלי שמאחורי ה-Harop: פיתוח של תעשייה אווירית לישראל שהצליח להוכיח את עצמו בשדה קרב אמיתי, ולבסס מחדש את מעמדה של ישראל כשחקנית מובילה בתחום התחמושת המשוטטת העולמית.